Friday, July 17, 2009

Make a wish.

אוקיי, אז מסתבר שאני עדיין עצלנית/שמנה מדי כדי להתחיל להצתלם, אבל אני אשמח להעזר בכישורים הפאשניסטיים שלכן להתייעצות קטנה.
אז ככה, בעודי משוטטת בפוליוור נתקלתי בשמלה מדהימה הזו של McQ:


הסיבה שבאמת הרשתי לעצמי להתאהב בה, היא בגלל שהיא יומיומית, נראת ממש נוחה ובגזרה שמתאימה לי - והכי חשוב, עולה רק 200 דולר!

אז השאלה המיתולוגית היא:
לקנות את השמלה של אלכסנדר מקווין, שאני אוטומטית קונה בגד איכותי מאוד, שיהיה בשימוש אצלי לעוד המון שנים וכמובן, את המותג עצמו, או לקנות המון פריטים באיכות ממוצעת ומטה בפוראבר21?
ולמען הדיון, מה דעתכם בכלליות? שווה להשקיע על בגדים לעונה אחת, או לטרנד אחד, או לקנות דברים למשך זמן ממושך יותר, שיעלו יותר אבל ישארו להמון זמן?
אתם באמת מאמינים בקניית "ארון חדש" כל שנה? ואם כן, כמה אתם מקציבים לעצמכם ואיפה אתם בעיקר עושים את זה? ז"א, חנויות כמו זארה+, שמחירים נעים בין 100 עד 500 שקל לפריט, או דברים פשוטים ו"שווקים" יותר, שמחירים הם בעיקר 200 ומטה, אבל לפחות זמן וגורמים לכם להסתמך הרבה יותר על הטעם האישי שלכם?

Fire away.

Thursday, July 02, 2009

Such a fucking rush. -Valentino

הפרסומת הזו, לקולקציית סתיו 2009-2010 שומרת על רצף הפרסומות האפלוליות המאפיינות את אימפריית ולנטינו בשנים האחרונות.

הבחירה באייריס סטרובגר, דוגמנית עם מראה אנדרגוני כה מובהק היא עכשווית ביותר, ומשלימה את המוטיב הציפורי של הקמפיין בצורה מושלמת. הרגשה זו רק מתעצמת כשידה של אייריס נראת ליד ציפור, נותנת תחושה שהיא בעצם דוגרת בעצמה. היא מעצימה אף יותר את הפרסומת, בכך שמשלימה את תחושת האיפוק המבוטא בתעוזה, חדות ועוצמה.

התמונה הזו עוצמתית הרבה יותר, ויפה הרבה יותר, משאר שלוש שהוצאו עד כה לקמפיין זה, בעיקר בזכות האוברול הנוצותי, שקרץ לי. הוא מדהים ביופו, הן מבחינת הצבע או הבד, והוא מאוד גרנדיוזי, דרמטי ולא לביש לחלוטין.

בנוסף, אהבתי מצד אחד, איך הנוצות משתלבות במוטיב זה, משלימות את הרעיון העומד מאחורי הקמפיין, אך מצד שני, הבגד עצמו עומד בניגוד לקומפוזיציה הקשוחה או חדה של אירייס, המסמלת כוח ושליטה, משום שהאוברול, יחסית, "רך" יותר.



VALENTINO, Fall 2009-2010

Woman Ad Campaign

PH: Mert Alas & Marcus Piggott

Iris Strubegger

Wednesday, July 01, 2009

Better late then never.




אופנה אמיתית צריכה לחדור. היא לא צריכה להסתכם בסדרה של כמה בגדים קלילים. אופנה היא ביטוי עמוק לאומנות, בעיקר משום שהיא לא נשארת בגבולות מסגרת התמונה. כמו כל אומנות טובה, אופנה צריכה לעורר בך רצון עז להסתכל הצידה. היא צריכה לזעזע והלחיץ. היא צריכה לגרום לך להרגיש מוזר או שונה כשאתה מסתכל עליה. אבל בכל זאת, או אולי בעיקר בגלל זאת, אתה מהופנט על-ידה.

משום שאופנה אמיתית היא טריגר. הבדים ושילובם, הצבעים, הצורות וההרגשה של החנק הקל בגרון כשאתה מבין שאתה בוהה בעוד דרך חדשה שבה נשברו גבולות הצפוי, עוד צעד אחד קטן בדרך ליציאה טוטלית מחוץ לקופסת הקונבנציונאליות, מעורר בך זכרון של חלום נעורים, חבר ישן, מקום שתמיד רצית להיות בו או לבסוף, כשסיימת לגמרי לעכל את מה אתה שאתה מסתכל עליו, חיוך.






VOGUE, July 2009

The Spectrum's Ends

PH: David Sims

Iris Strubegger & Karlie Kloss