כן, אני יודעת שזה נראה כמו נטישה מאסיבית, אבל אני מבטיחה לכם שזה ממש לא כך.
אני פשוט צריכה קצת זמן כדי לארגן את הבלוג, ואת, מסתבר, כל הדברים שבאים מסביב [hence, הכותרת].
"Imperfection is beauty, madness is genius and it's better to be absolutely ridiculous than absolutely boring" ///////Marilyn Monroe
לשאול "למה בלוג?" זה כמו לשאול, "למה טוויטר?". [כי אני יכולה, וכי אפשר לדבר עם ראסל בראנד בהודעות אישיות]
אני לא יכולה להסתפק ב-140 תווים.
אני לא יכולה עם תגובות, "בלוג יפה, מוזמנת לשלי".
ובעיקר לא בקניית חברים מאסיבית תוך כדי מילוי שאלון, "אם לפלוץ שלך היה צבע, איך היו קוראים לו?".
אה, וחיפשתי מקום להשוויץ בו בדברים [מלבוש וקניות עד לספרים ודיסקים?], לכתוב שטויות שעולות לי לראש [ובהרחבה!], לחלוק אהבות [על מי אני עובדת, התמכרויות] שונות ואולי אפילו לפרסם קצת ביקורות. הפיקסלים הכחולים הם הגבול ואני לגמרי יכולה לכתוב כאן באנגלית בלי לצאת טיפשה. או, טוב, יותר מדי טיפשה.
טוב, אני חושבת שאני אתחיל בלהבין איך האתר עובד.