אופנה אמיתית צריכה לחדור. היא לא צריכה להסתכם בסדרה של כמה בגדים קלילים. אופנה היא ביטוי עמוק לאומנות, בעיקר משום שהיא לא נשארת בגבולות מסגרת התמונה. כמו כל אומנות טובה, אופנה צריכה לעורר בך רצון עז להסתכל הצידה. היא צריכה לזעזע והלחיץ. היא צריכה לגרום לך להרגיש מוזר או שונה כשאתה מסתכל עליה. אבל בכל זאת, או אולי בעיקר בגלל זאת, אתה מהופנט על-ידה.
משום שאופנה אמיתית היא טריגר. הבדים ושילובם, הצבעים, הצורות וההרגשה של החנק הקל בגרון כשאתה מבין שאתה בוהה בעוד דרך חדשה שבה נשברו גבולות הצפוי, עוד צעד אחד קטן בדרך ליציאה טוטלית מחוץ לקופסת הקונבנציונאליות, מעורר בך זכרון של חלום נעורים, חבר ישן, מקום שתמיד רצית להיות בו או לבסוף, כשסיימת לגמרי לעכל את מה אתה שאתה מסתכל עליו, חיוך.
VOGUE, July 2009
The Spectrum's Ends
PH: David Sims
Iris Strubegger & Karlie Kloss
4 comments:
אני קצת מתחבט בשאלה אם אופנה היא אמנות או לא.
הייתי באותה דעה שלך (את כתבת, ד"א? אם כן זה ממש יפה) עד ששמעתי ציטוט של זאק פוזן - מעצב שאני מאוד מעריך - הוא אמר "אופנה היא לא אמנות, אבל צריך להיות אמן כדי ליצור אותה".
תחשבי על זה :)
אמ, כן. אני לא יודעת למה, אבל התמונה הספציפית הזו השפיעה עליי. אז, תודה לגבי זה.
תראה, עם כל כמה שאני גם מעריכה את פוזן, להגיד שאופנה היא לא אומנות בעצם מציב אותה במקום נחות יותר יחסית ליצירות אומנות "תקניות". זה בעצם אומר, שאין טעם לשלם כל-כך הרבה כסף על על בגד ייחודי ואקסלוסיבי, או לאסוף אותו כמו כל יצירת אומנות אחרת, משום שהוא פשוט לא כזה.
ולגבי החלק השני של המשפט, אני גם לא מסכימה. כל אחד יכול לקחת דף ונייר ולקבל מוזה לרעיון חדש ומוזר ושונה שלא נראה עד עכשיו ולצייר אותו [או כל פעולה אחרת]. זה בשום אופן לא הופך אותו לאמן, משום שאמן הוא מישהו שהגיעה לדרגת מומחיות בתחום שהוא מתמחה בו.
אהא, תגובה! (:
אני לא מסכים איתך.
איפשהו אופנה, כמו תחום העיצוב הגראפי (בשניהם אני עוסק ד"א ) משתייכים יותר לתחום האמנות השימושית. אם זאת באמת אמנות כמו דושאן ורנואר אני לא יודע. בעיצוב גרפי זה נעשה לצורך שיווקי, כלומר חלות על האמן הגבלות משמעותיות ואין דגש על מסר אישי, כוונה או רגש אלא מכירה ושיווק נטו.
באופנה, שהרי נובעת מתוך הצורך של החברה שלנו ללבוש בגדים, זה אותו דבר - יש מגבלות תמיד, והשמיים הם לא תמיד הגבול. אני כמובן מדבר על מעצבים ואנשים שמתייחסים לאופנה ברצינות, כמוך וכמוני.
יש הבדל בין ליצור בגדים לבין ליצור אופנה. כדי ליצור אופנה, כפי שעושים מארק ג'ייקובס, ניקולא גסקייר, כריסטופר קיין ואלכסנדר מקווין ללא ספק צריך להיות אמן.
לגבי הוט קוטור זאת שאלה יותר קשה.
אני לא מדברת על אופנה שימושית, אלא מפרט-א-פורט ומעלה. או במילים אחרות, על הקווים בראשונים ואולי השניים של בתי אופנה נחשבים. כן, גם RTW, אבל לא ברמת קונפקציה, שמשמש כחיקוי זול שמועצב כך כדי שכמה ילדות יכולו לשלב אותו עם סקיני.
תראה, יכול להיות שאם אתה שם דגש על אופנה ניורקית, אתה צודק. שם אופנה צריכה להיות שימושית ופונקציולית. אבל אני מדברת על מילאנו בעיקר. זה לא הוט-קוטור ברמת פריז, אבל זה כן קווים קלאסיים, עם חשיבה רבה לפרטים וגזרות מוקפדות.
ובקשר ל"להיות אמן".יכול להיות שאני מסכימה. לול ז"א, כן, הם אמנים. אבל אני רק מנסה להגיד שהם לא בהכרח trend settler, הם לא יוצרים אופנה לרוב, הם מעתיקים אופנה שנוצרה כבר עם שינווים קלים.
Post a Comment